ויסות רגשי

את הרגשות אנו מחלקים לרגשות חיוביים ורגשות שליליים. רגש חיובי הינו רגש שנעים לחוות, ורגש שלילי הינו רגש שלא נעים לחוות. כיצד ניתן לשלוט בדבר?​

כולנו חווים בחיינו מדי פעם אירועים שמפעילים בנו רגשות שליליים. אירועים כגון כישלון, אובדן, איום וכדומה. הרגשות שיתעוררו בנו יהיו רגשות שליליים, אך בידנו (או יותר נכון לומר בשכלנו) להחליט האם נחווה את האירוע עם רגש שלילי מזיק או רגש שלילי בריא.

ייתכן וכעת אתם שואלים את עצמכם: רגש שלילי בריא?? היש דבר כזה? והתשובה היא כן!!!

באירוע כגון איום קרוב ייתכן שנחווה חרדה. אך חרדה זהו רגש שלילי מזיק. לעומת זאת נוכל לחוות את האיום עם רגש שלילי מזיק כגון דאגה. אדם הנמצא מול איום כלשהו חייב לדאוג לעצמו שלא ייפגע. להתעלם מהאיום ולהישאר אדיש לא ייחשב כצעד חכם מצידו.

אדם שחווה אובדן של אדם יקר יכול להיכנס כתוצאה מכך לדיכאון- רגש שלא ייתן לו להסתגל למציאות החדשה: עולם ללא יקירו. מאידך לא ייתכן שלא ירגיש עצב. אדישות כלפי אובדן של אדם יקר תיחשב כתגובה לא נורמטיבית, ועצב זהו רגש שלילי בריא לחוות במקרה של אובדן.

ההבדל בין רגש שלילי מזיק לרגש שלילי בריא עושה את ההבדל בריאות לפתולוגיה. הרגשות השליליים המזיקים נובעים מאמונות לא רציונאליות שלנו כלפי החיים ("זה בלתי נסבל לחוות אובדן"), כלפי עצמנו ("אני חייב תמיד להצליח") וכלפי העתיד ("זה יהיה סוף העולם אם תפרוץ מלחמה"). רגש שלילי מזיק מוביל אותנו להימנעויות מדברים שאנחנו צריכים להתמודד איתם, הוא משתק ופוגע בניסיון למצוא פתרונות מועילים לאירוע שהפעיל בנו את הרגש, וההרגשה הכללית של האדם היא תחושה של כישלון עצמי.

לעומת זאת, רגש שלילי בריא מוביל אותנו להתמודד מול אתגרי ואירועי החיים גם אלה שפחות נעימים, למצוא פתרונות יעילים והסתגלות למצבים שליליים בלתי משתנים, ובסופו של דבר מקדם אותנו לקראת תחושת מימוש ומסגולות עצמית.

בטיפול קוגניטיבי- התנהגותי נבדוק ראשית מהן "האמונות" הבסיסיות של האדם ביחס לעצמו, לעולם ולעתיד, ולזהות אמונות בלתי רציונאליות, נעזור למטופל ללמוד לחוות רגשות שליליים בריאים, ולהחליפם באלו המזיקים ובאמונות רציונאליות.

עוד תכנים מעניינים

תקשורת, לא מה שחשבתם (או שכן…)

דמיינו לעצמכם שהבת שלכם חוזרת הביתה מביה"ס ומספרת לכם שהיום היה מבחן חשוב במתמטיקה שעל פי הציון שהיא תקבל בו, ייקבע ציון המגן שלה בבגרות, והמבחן היה בהפתעה גמורה. המורה אפילו לא רמזה לפני כן שהיום יהיה המבחן. זה לא הוגן, וזה ברור לכולנו למה זה לא הוגן. מן הראוי שלמבחן כל כך חשוב תהיה לנו הזכות להתכונן אליו מספיק זמן לפני כן.
אבל מה אם אגיד לכם שדבר כזה קורה כמעט כל יום? לפעמים כמה פעמים ביום' ולא לגבי ציון המגן בבגרות, אלא במערכות יחסים הכי חשובות שיש לכם.ן

לפוסט המלא »

אהבתם?

עוד תכנים מעניינים

תקשורת, לא מה שחשבתם (או שכן…)

דמיינו לעצמכם שהבת שלכם חוזרת הביתה מביה"ס ומספרת לכם שהיום היה מבחן חשוב במתמטיקה שעל פי הציון שהיא תקבל בו, ייקבע ציון המגן שלה בבגרות, והמבחן היה בהפתעה גמורה. המורה אפילו לא רמזה לפני כן שהיום יהיה המבחן. זה לא הוגן, וזה ברור לכולנו למה זה לא הוגן. מן הראוי שלמבחן כל כך חשוב תהיה לנו הזכות להתכונן אליו מספיק זמן לפני כן.
אבל מה אם אגיד לכם שדבר כזה קורה כמעט כל יום? לפעמים כמה פעמים ביום' ולא לגבי ציון המגן בבגרות, אלא במערכות יחסים הכי חשובות שיש לכם.ן

לפוסט המלא »

רוצים לדבר?