חוק שימור הרגש – על פיזיקה ופסיכולוגיה

כולנו מכירים את חוק שימור החומר הקובע, שחומר אינו יכול להופיע או להיעלם, כי אם לשנות צורה.

האם חשבתם על כך שיש חוק כזה גם לגבי רגשות? "חוק שימור הרגש".

רגש לא מופיע סתם כך פתאום. הרגש הוא תוצר של תהליכי חשיבה, תפיסות ואמונות ליבה שלנו על החיים ואירועים שקורים לנו. 

רגש גם אינו נעלם אם מדחיקים אותו. הוא לכל היותר מותמר ובא לידי ביטוי בדרכים אחרות, ולפעמים גם על אנשים אחרים… בטח מכירים את המשפט: "הוציא עליו את העצבים בגלל התסכול שלו בעבודה". רגש שלא בא לידי ביטוי באופן בריא, יתפרץ בצורה אחרת, כנראה גם ללא בקרה וללא שליטה. עצב לא מעובד יכול להפוך לתוקפנות. כעס יכול להפוך לחוסר סבלנות לזולת ועוד ועוד.

אם כן, מה נכון לעשות עם אותם רגשות עוצמתיים על מנת לבטא אותם באופן נכון ואדפטיבי?

התשובה בראש ובראשונה לא להדחיק רגשות. תפקידם של הרגשות היא לאותת לנו על דבר מה בחיינו הדורש התייחסות, ולכן חשוב מאוד לזהות ולשיים את הרגשות אותם אנו חווים. אם רגש כלשהו אינו מידתי למציאות, אזי לזה נקרא "בעיה רגשית". למקרים קיצוניים של בעיות רגשיות אשר פוגעות בשגרת החיים, משבשות את סדר היום, ולא מאפשרות לתפקד באופן נורמטיבי תינתן אבחנה פסיכיאטרית (כגון חרדות למיניהן).

דבר שני, אדם יכול ללמוד לווסת את רגשותיו בעצמו.

מה זה ויסות רגשי וכיצד עושים זאת?

ויסות רגשי כשמו כן הוא. בדיוק כמו שיש וסת במזגן השומר על הטמפרטורה הרצויה שבחרנו. אנו "אומרים" (בעזרת השלט) למזגן מהי הטמפרטורה שאנחנו רוצים בחדר, והווסת תפקידו להפעיל ולכבות את מנוע המזגן על מנת להתאים את מזג האוויר בחדר לטמפרטורה אותה בחרנו. הדרך שלו לעשות זאת היא על ידי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. אם כיוונו את הטמפרטורה ל 20 מעלות אבל הטמפרטורה בפועל בחדר היא 30 מעלות, אחת האופציית היא שהווסת לא תקין.

כך גם כשמדברים על רגשות. אם שברתי למישהו את השפיץ של העיפרון, והוא מגיב בכעס רב , ייתכן שמנגנון הוויסות הרגשי שלו לא תקין. אם נשפך על אדם משקה אשר הכתים את חולצתו היקרה באופן בלתי הפיך, והוא עצוב מכך כבר שבוע, מנגנון הוויסות הרגשי שלו פשוט לא עובד טוב. יתר על כן, אם מישהו הכעיס אתכם, וכעסכם עליו מוצדק ומידתי, אך לאחר שנה אתם עדיין מרגישים את אותה עוצמת הכעס, אזי שוב, אותה תקלה…

הדוגמאות אותן נתתי בכוונה קיצוניות וזאת על מנת לסבר את האוזן. כולנו מבינים שבדוגמאות הנ"ל התגובה הרגשית אינה מידתית. וזאת על אף שדוגמאות מעין אלה אינן אבחנות ב DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי), אנחנו עדיין נגדיר זאת כ"בעיה רגשית" הדורשת טיפול (כיול). בהתחלה מנסים לבד, אך אם לא מצליחים נחפש מענה בטיפול, ואף הורים יכולים להגיע לטיפול עם ילדיהם עם בעיות רגשיות מעין אלו.

אז איך עושים זאת? כיצד מווסתים רגש?

אז האמת, שכמו ברפואה, ישנן שתי דרכים:

1) עזרה ראשונה – כאשר הכאב תוקף, התרופה תהיה מעין "אקמול" ומשככי כאבים. כאשר אדם פוחד ברגע זה והפחד מוגזם, אך הפחד כבר כאן, מה שניתן לעשות זה לחבק אותו (אם זה בהסכמה כמובן), לומר לו שאנחנו איתו, לעשות הרפיה נשימתית והרפיית שרירים ועוד כל מיני טכניקות על מנת להרגיע את הפחד. אבל זה רק "פלסטר", "אקמול".

2) רפואה מניעתית – לא לחכות לטריגר שמפעיל את הפחד/ כעס וכדומה. פחד, כעס וכל רגש אחר נובע מתפיסות ואמונות ליבה (סכמות קוגניטיביות) שורשיות. כאשר התפיסות הללו מכילות עיוותי חשיבה, אך טבעי הוא שגם הרגש שנחווה יהיה לא אדפטיבי, ויפגע לנו בתפקוד. יש לבחון את תבניות החשיבה, להבין את ההשלכות הרגשיות והתפקודיות שלהן. לזהות את טעויות החשיבה, לעשות הבניה קוגניטיבית מחודשת ולבנות מערך חשיפות הדרגתי.

למעשה, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT אנו פועלים בכל הרבדים: הקוגניטיבי, הרגשי, הפיזיולוגי וההתנהגותי. והמטופל רוכש ידע וכלים אשר יעמדו לו לעזר גם לאחר שהטיפול יסתיים. או כמו שאני אוהב לומר בהלצה למטופליי: אתם לא מחזירים לי בסוף הטיפול את הידע והכלים שרכשתם 😀.

שימו לב לרגשותיכן/ם, הקשיבו להם ולמדו לווסת רגשות באופן מועיל.

עוד תכנים מעניינים

התנגדות בטיפול

התנגדות בטיפול

התנגדות בטיפול – גורמים ודרכי התמודדות לפני שנדבר על ההתנגדות, ננסה ממש בקצרה להסביר ממה טיפול מורכב. פסיכותרפיה נקראת "טיפול בדיבור", כלומר הבריאות הנפשית –

לפוסט המלא »

אהבתם?

עוד תכנים מעניינים

התנגדות בטיפול

התנגדות בטיפול

התנגדות בטיפול – גורמים ודרכי התמודדות לפני שנדבר על ההתנגדות, ננסה ממש בקצרה להסביר ממה טיפול מורכב. פסיכותרפיה נקראת "טיפול בדיבור", כלומר הבריאות הנפשית –

לפוסט המלא »

רוצים לדבר?